קולנוע

אור ברנדס, סטודנט לפסיכולוגיה ולוחם במילואים ששירת בעזה כנהג טנק ("עגלון"), משדר פודקאסט מאולתר לחיילים דרך רשת הקשר. משיחות גלויות על פחד, הכחשה ותחושות נקם ועד בדיחות והטרלות - החיילים פותחים את עצמם ומדברים בגילוי לב. באמצעות קטעי קול מתוך רשת הקשר, לצד צילומים אינטימיים מתוך הקרבות, נפתח צוהר לנפשם של הלוחמים בתקופה שלאחר 7 באוקטובר.

הסרט עוקב אחר ההתמודדות, הכאב והתקומה של חברי הקבוצה ושל קהילה שלמה, לאחר אירועי השביעי באוקטובר, ומציג כיצד הספורט ושותפות הגורל הופכים לכלי שיקומי, חברתי ואנושי מהמעלה הראשונה.

בגיל 28 כתב אלי ויזל מכתב שחשף את שאיפתו לזכות בפרס נובל לספרות עבור "הלילה", הספר שחיבר לאחר ששוחרר ממחנות ההשמדה. כעבור עשרות שנים אכן זכה בפרס נובל – אבל לשלום. בתוך הפער הזה הוא חי כל חייו. ויזל הפך עצמו לאייקון ולמצפון של העולם החופשי, אלא שחליפת הטוקסידו שלבש על במות בכל רחבי העולם הסתירה את פיג'מת האסיר שלו, שממנה סירב להיפרד. במאי הסרט, שאביו היה על אותה רכבת לאושוויץ עם ויזל, יוצא למסע חקר אישי שבבסיסו האמונה שאנשים חשובים ראויים ליותר מהערצה, הם ראויים לאמת.